לביאות עושות את זה, שימפנזות עושות את זה, אפילו זברות עושות את זה בלי שום בעיה. אז למה רק בנות חוה צריכות קורס מיוחד להכנה ללידה טבעית?שאלה מעולה, באמת למה צריך בכלל ללמוד משהו שהוא טבעי?הרי כל הקטע שזה טבעי, בלי התערבות ובא לנו ספונטנית או אינטואיטיבית או משהו... אז נכון, לביאות, שימפנזות, זברות, חתולות או כל נקבה ממשפחת היונקים בטבע עושות את זה בפשטות, בלי יותר מדי הסתבכויות, בלי שום קורס ובלי דף הוראות מכל סוג. הן גם עושות את זה מהר יותר מאיתנו ומסתבכות הרבה פחות, וכל זה בלי קורס הכנה ללידה ובטח לא קורס הכנה ללידה טבעית. אז מה הבעיה????? אבל בואו נזכור שהן גם עושות את זה "בבית", או בעצם במאורה או מחבוא שהן בוחרות לבד ומכינות מראש. הן עושות את זה בדר"כ בחשיכה, בפרטיות מוחלטת ובלי הפרעות. ואולי יותר חשוב הן לא יודעות פרטים חשובים כמו "בעצב תלדי בנים" או "חחח....נראה אותך בציר הראשון" וכד'. שימפנזות, זברות וחתולות יודעות שהן יכולות לסמוך רק על עצמן, לא על רופא, מיילדת, דולה או אחות. רק הן עצמן מיילדות את התינוקות (הגורים) שלהן. גם אם נשווה את הנשים המודרניות לאחיותינו משבטים מרוחקים או תרבויות מסורתיות, נראה הבדלים עצומים בגישה ללידה ולכן גם באופן הניהול שלה. אם תחשבי על זה רגע, העניין של האישה המודרנית המצויה בתחום ההריון והלידה, בטח הלידה הטבעית מצומצם מאוד, עד...שהיא עצמה בהריון. תחום ההיריון והלידה כל כך רחוק מתחומי העניין שלנו, וכל כך לא זמין עבורנו, שרובנו ממש בורות בנושא. אנחנו כבר לא חיים במשפחות מורחבות 'בחמולות', כך שאנו לא חיות את היום יום שלנו עם נשים הרות, לא ממש מקשיבות לסיפורי לידה של נשים אחרות אשר קרובות לנו, ובטח שלא נוכחות בלידה. ממש עד לפני כמה עשרות שנים, כאשר רובנו חיינו במשפחה מורחבת נשים ילדו בבית. כלומר ילדות היו נוכחות בעת הלידה של האחים הצעירים שלהם, או עזרו עם נשות הבית האחרות בעת לידה של שכנה, אחות גדולה או קרובת משפחה אחרת. הן היו חשופות לאופן התמיכה ביולדת וגם לסיפורי הלידה שלהן. כך התרחשה למידה טבעית. אמנם לא פורמלית אך חזקה באותה מידה, אם לא חזקה בהרבה. זה היה "קורס טבעי" ללידה טבעית. בנוסף, אנחנו כבר לא יולדות בתנאים שהיינו יולדות בהן פעם. יש יגידו שהשינוי מבורך, יש יגידו שלא, בכל מקרה השינוי הוא העניין. תחשבי על ההבדל העצום בין אישה הכורעת ללדת בביתה לבין אישה הנאלצת לצאת מהבית, לנסוע ברכב לבי"ח, לצאת מהאוטו, להכנס לבי"ח, לעבור תהליך קבלה של שעתיים-שלוש, ואז לעבור שוב לחדר לידה. להתכנס פנימה ולהתרכז ואז שוב להיות מופרעת על ידי ביקור רופאים. הצורך להתחבר למד לחץ דם/מוניטור/עירוי נוזלים לא קיים אצל השימפנזה, הלביאה או הזברה. לטובה או לרעה, אף אחד לא אומר להן מה לעשות ושהן לא מתקדמות מהר מספיק או שהן מתקדמות מהר מדי. אף אחד לא אומר להן שזה נורא קשה או שהן לא יכולות לעבור את זה, ואף אחד לא מציע להן אפידורל. לא אומרים להן שהתינוק שלהן קטן/גדול מדי או שהאגן שלהן צר מדי. בקיצור שימפנזה, לביאה וזברה יולדות ללא כל הפרעה. קורס הכנה ללידה טבעית בא בעצם להשלים את הפער שנוצר ולתת כלים שיעזרו ליולדת להתגבר על כל ההפרעות והסטיות מהקו הטבעי של הלידה. קורס הכנה ללידה טבעית נותן ליולדת את הידע הרחב על תהליך הלידה. ידע מושכל שהנקבה האנושית צריכה, פשוט בגלל אנושיותה המודרנית. קורס הכנה טוב ללידה טבעית ייתן ליולדת גם כלים נכונים ומעשיים, שהשימפנזה, הלביאה והזברה יודעות אותם לבד, תכלס גם הנקבה האנושית (בתנאי שלא יפריעו לה). איך לנשום כמו הזברה, לזוז כמו השימפנזה ולנהום כמו הלביאה. קורס הכנה ללידה טבעית שהוא ממש קורס מעולה, ייתן כלים גם למלווה הלידה של האישה. כיצד לשמור על 'בועת הלידה' השקטה של האישה, כיצד לא להפריע ומתי באמת היא צריכה עזרה. קורס הכנה ללידה טבעית הוא בעצם קורס המוחק את הידע המודרני לגבי לידה וחושף את הזוג לכל כך הרבה ידע אחר. כי בואו נודה על האמת-אף אחד לא חיכה לידע המודרני על מנת ללדת ובכל זאת העולם על סף התפוצצות אוכלוסין. 

כשאנו מדמיינות לידה אנו רגילות לדמיין את היולדת שוכבת על הגב במיטה. זו המחשבה שרוב היולדות מגיעות איתה ללידה. נוהג זה מחוזק מצד אחד ע"י האופן בו משתקפת לידה בסרטים ומצד שני על ידי שימוש ממושך במוניטור, עירוי נוזלים ותרופות ומתן אלחוש אפידורלי, ההופכים את הירידה מהמיטה מסובכת ומסוכנת. אם זאת לא מפתיע לגלות כי כאשר מאפשרים ליולדת חופש תנועה, כמעט תמיד היא תנצל אותו, כיוון שנוח הרבה יותר להתנועע בחופשיות ולשנות תנוחות מדי פעם מאשר לשכב ללא כל תנועה באותה תנוחה זמן ממושך. שינויי תנוחות ותנועתיות יכולים להקל מאוד על היולדת ועל התינוק מבלי לגרום לכאב נוסף ואף להקל עליו. כאשר אישה חופשיה להקשיב לגופה היא מעלה את הסיכוי להתאים את מנח האגן לתנוחת התינוק, וכך להקל כאב על עצמה ולהקל את הדרך על תינוקה. אישה החופשיה להתנועע במהלך הלידה מאפשרת שינוי במפרקי האגן, ועל ידי כך שינוי בתנוחת העובר תוך כדי התקדמותו באגן ובתעלת הלידה. המשמעות הפרקטית של הקלה כזו היא קיצור זמן הלידה והמעטה בסיבוכים. תנוחות לשלב הלידה הראשון: תחילת הלידה-פתיחה מלאה בשלב הראשון של הלידה כל אחת מהתנוחות המצורפות יכולה להיות תנוחה טובה. בחירת התנוחה הנכונה תהיה בהלימה לנוחות האישה. תנוחה נכונה תנצל את כוח הכבידה, תעביר חמצן בצורה טובה לתינוק, תאפשר ליולדת מנוחה בהפסקות שביו הצירים, תמנע לחץ על אזור הסקרום, תאפשר לחץ דם תקין לאמא ודופק תקין לעובר, תקדם את הלידה ותעזור לתינוק להתמקם במנח אידיאלי להמשך התקדמות הלידה. שלב הלידה: פתיחה 10 ועד יציאת התינוק התנוחה הגניקולוגית ללידה בתנוחת הלידה הגינקולוגית ה"רגילה" היולדת שוכבת שטוחה על גבה. תנוחה זו נוחה מאוד לצוות הרפואי המטפל ומאפשרת לו זוית ראיה ועבודה נוחה. עבור צוות התופס עצמו אחראי על הלידה והרואה עצמו כמיילד של האישה, זו התנוחה הטובה ביותר. אך עבור היולדת ועבור תינוקה תנוחה זו הרבה פחות נוחה או יעילה. מעטות היולדות שיבחרו בתנוחה זו באופן אינטואיטיבי. הסיבה העיקרית לחוסר נוחות עבור היולדת בתנוחה זו נובעת ממעבר מצומצם של חמצן לאזור הרחם והתינוק, הגורמת פעמים רבות לתחושת מחנק ליולדת, ומשקל רב הנח על אזור עצם הזנב והאגן, אשר מצמצמים מאוד את קוטר האגן, כך שהתינוק ואמא צריכים לעבוד הרבה יותר קשה על מנת ללדת ולהיוולד בשלום. לא תמיד ניתן להתגבר על המגבלות שתנוחה זו יוצרת. תנוחה זו דורשת מהצוות לשנות גישה בצורה דיי קיצונית. צוות המאפשר ליולדת לקחת אחריות על הלידה שלה ועל תינוקה, צוות הרואה באישה יולדת (להבדיל מ-מיולדת), צוות משכיל המבין את השלכות התנוחה הגניקולוגית, לא יתקשה להתגמש ולהשלים ולהתמודד עם תנוחות לידה מגוונות אחרות. תנוחות לידה לשלב יציאת התינוק בחירה אינטואיטיבית של התנוחה הנכונה לך תשרת אותך באופן הטוב ביותר. כפי שנאמר קודם נדיר שאישה תבחר בתנוחה הגינקולוגית ללידה, אך אם זו התנוחה שבחרה, מן הסתם היא משרתת מטרה פיזית כלשהי גם אם מטרה זו אינה ידועה לנו. חשוב לדעת כי ישנן תנוחות לידה רבות נוספות שבחירה אינטואיטיבית תביא אותך אליהן. בתנוחה נכונה תרגישי פחות כאב, או אי נוחות, תסבלי מפחות קרעים, יציאת התינוק תתקצר, אפילו אולי תתקצר משמעותית ותקל על זרימת הדם אל התינוק/ת שלך (כלומר גם התינוק/ת שלך תחוש הקלה). תנועתיות במהלך לידה יולדות רבות מבלות את הלידה ללא כל תנועה. האפידורל השכיח כל כך במקומותינו, גורם לאלחוש מהמותניים ומטה, ועל כן מייצר מצב בו קשה מאוד לאשה לשנות תנוחה. מתוך כך היא מוצאת עצמה על הגב, ללא תנועה. עצם הזנב לחוצה אל המיטה ואינה יכולה להיפתח, מה שגורם לקוטר האגן להישאר צר ולהאט את הלידה. כיון שהיא מאולחשת היא אינה יכולה להרגיש את חוסר הנוחות הקורא לשינוי תנוחה לתנוחה יעילה יותר, ולעיתים כך נגרמת אף מצוקה לתינוק העושה כמיטב יכולתו לרדת ולהתברג באגן הצר מכדי להכיל אותו. תנועתיות מורידה את עוצמת התחושות של האישה וכך מקלה על הכאב, עוזרת לירידת התינוק באגן ובתעלת הלידה, ובכך מקלה גם על מצוקה רגשית ופיזית אצל אמא ותינוק/ת. שינוי תנוחה לפי תחושת האישה- נענועי אגן, הרמת הבטן ואף ריקוד סלואו עם בן/בת הזוג, יכולים לעשות עבודה נהדרת בהקלה ובקידום הלידה. ככל שהצוות המלווה את האישה מנוסה יותר בעבודה עם נשים פעילות בזמן לידה, כך יעילות העבודה תעלה וכתוצאה נראה מוניטור טוב יותר של התינוק/ת, התקצרות שלבי הלידה השונים, וכן פחות פציעות כגון קרעים, ואקומים וניתוחים קיסריים במהלך הלידה. על הכותבות: יהודית שריג ז"ל : פיסיותרפיסטית, מרפאת של רצפת האגן, המכון הגסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי שיבא יהודית שריג ז"ל הביאה את השיקום הפיזיותרפי של רצפת האגן לישראל בשנות התשעים של המאה הקודמת. הקימה את היחידה האורוגיניקולוגית באיכילוב ובתל השומר. מינדי לוי: CNM MA, מיילדת בית, בעלת "עגולה" – מרכז להיריון, לידה והורות הוליסטית. מיילדת לשעבר בבני ציון ומנחה בקורסי מיילדות. עריכה: שרון פלד ממקימות מרכז פשוט ללדת ומנהלת המרכז. מדריכת הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת בעלת תעודת מטעם מכון HypnoBirthinh האמריקאי, מנחת דמיון מודרך, דולה מטעם המרכז הישראלי לחינוך ללידה, ומלווה נשים וזוגות בתהליכי לידה ופוריות. אמא ל-3. בעלת תואר ראשון (MA) בתקשורת ומנהל מטעם המכללה למנהל.

אנדורפינים הם משככי כאב טבעיים שהגוף מייצר…כיצד לשחרר אנדורפינים בלידה שלך? עם כל מה שגורם לחושים שלך להרגיש טווווב. שוקולד, ריחות נעימים, חיבוקים ועיסויים, מדיטציה ודימיון מודרך, ודרך נוספת מעולה לעודד אותם, על ידי הקשבה למוזיקה טובה. קחי את הזמן להכין פלייליסט עם השירים שגורמים לך להרגיש ממש ממש טוב. הנה כמה שירים ללידה שאנחנו אוהבות - לינק לפלייליסט תומך שתפו אותנו אם נהניתן מהפלייליסט בלידה!

כשאת בלידה או מתקרבת, את עשויה לפתח קו סגול שעובר אנכית מפי הטבעת שלך לחלק העליון בין לחיי הישבן."קו הישבן הסגול", כפי שהוא מכונה לעתים קרובות, אמור להופיע לראשונה כאשר צוואר הרחם נפתח בין אפס לשני סנטימטרים. לפעמים הוא חלש מאוד בעוד באחרות הוא די מודגש, אבל נראה שהוא קיים בכ-75% מהלידות. תיאוריית הקו הסגול היא שיטה פשוטה לבדיקה עצמית של פתיחה שיכולה לשמש יולדות והתומכים שלהן השיטה פחות פולשנית מבדיקות צוואר הרחם המסורתיות. התיאוריה מבוססת על נתונים שנצפו של מיילדות ורופאים. מחקרים מראים באופן עקבי בין הופעת הקו הסגול הדק הזה לבין פתיחת צוואר הרחם, כפי שנמדד בבדיקות נרתיקיות מסורתיות. אמנם לא כולן יפתחו קו סגול לפני שהן נכנסות ללידה, אבל רוב הנשים כן. אם את מפתחת קו סגול דק, את יכולה למדוד את אורכו כדי לקבל מושג כללי לגבי פתיחת צוואר הרחם שלך. אמנם לא כדאי להסתמך על שיטה זו בלבד, ותמיד צריך לשים לב לסימנים אחרים של התקדמות הלידה כמו אורך הציר וזמן הפוגה בין ציר לציר, אבל זה יכול להיות פיסת ידע מצוינת שיש בערכת הכלים שלך. הנה איך מודדים את "קו הישבן הסגול" - הקו יתחיל בפי הטבעת שלך וירוץ כלפי מעלה לעבר פסגת לחיי הישבן. ככל שהלידה שלך מתקדמת, הקו אמור לגדול לאורכו, לזוז עוד ועוד במעלה הצד האחורי שלך. אולי לך יהיה קשה לראותו אך מלווה הלידה שלך יוכל להציץ בסדק הישבן שלך לפני תחילת הצירים. זה יכול גם להיות מועיל לצלם איך זה נראה בדרך כלל כדי שניתן יהיה להשוות אותו לאיך שהוא נראה במהלך הצירים.תמונה להמחשה - בקשי ממלווה הלידה שלך להשתמש בסרט מדידה גמיש כדי למדוד את אורך הקו. הדרך הקלה אם תהי בעמידת שש. אם אין לך סרט מדידה גמיש, את יכולה להשתמש בחוט ואז להחזיק אותו כנגד סרגל או מטר.אורך הקו הסגול בכל שלב של פתיחה יכול להשתנות מאישה לאישה ולכן המדידות הבאות הן הערכה בלבד.כאשר את בפתיחה של 1-2 סנטימטרים, הקו הסגול צריך להיות באורך של כ-3-6 ס"מ, להתחיל בפי הטבעת שלך ולעבור אנכית למעלה בין לחיי הישבן לכיוון מעלה. כאשר את בפתיחה של 3-6 ס"מ, סביר להניח שהקו יהיה כ-5-8 ס"מ. בנקודה שבה צוואר הרחם שלך בפתיחה 7-8 ס"מ, את יכולה לצפות שהקו הסגול יהיה איפשהו בין 7-9 ס"מ. זכרי כי הקו עשוי להיות חלש מאוד או מודגש, כאילו צויר בעט.עד שהפתיחה תהיה 9-10 ס"מ (מה שנחשב לפתיחה מלאה ומצביע על סוף שלב צירי פתיחה ומחיקה), הקו הסגול הדק צריך להיות באורך של כ-8-11 ס"מ. למרות שזה נקרא "הקו הסגול", הצבע והמראה של הקו הדק הזה יכולים להיראות שונים לגמרי בהתאם לאישה. במקרים מסוימים, הקו עשוי להיראות אדום או חום והמראה והבהירות של הקו יכולים להיראות שונים בהתאם לצבע העור ולגוון של היולדת. לפעמים הקו הוא קו מוגדר ולפעמים נראה מפוזר כמו חבורה (מכה). אם את רואה את הקו הסגול אבל לא בלידה, זה כנראה סימן שתהליך הלידה החל או יתחיל די בקרוב.

ההרגשה הטבעית שנשים חוות כאשר הן מניקות הנקה מלאה תינוקות רכים לקראת צום יום הכיפורים היא קצת מתח וחרדה. איך נצליח במשימה המאתגרת? איך לא נשבר בצום? אולי התינוק ישאר רעב ולא יהיה לי מספיק חלב להאכיל אותו? המפתח כמו בהרבה אתגרים: הכנה מראש! רצוי 48 שעות לפני הצום להרבות בשתיית מים. לפחות 3 ליטר ב 24 שעות. להרבות בארוחות קטנות ומזינות. לאכול פחמימות מורכבות שמתעכלות לאט, כדי שלא יקפיצו את רמות הסוכר בדם. יש להימנע מפעילות גופנית מוגזמת. אני ממליצה ביום הצום להישאר בבית כמה שאפשר במזגן. בין הנקה להנקה לישון ולנוח כמה שיותר. להניק לפי דרישת התינוק. פחות לדבר- חסכון באנרגיה, זוכרות? למען הסר ספק, ההמלצות נוסו בזמן אמת והן עובדות היטב. ולא לשכוח – מנה גדושה של תודעה חיובית- הכל בראש!